בנייה ירוקה נועדה כדי להביא שינוי בצריכת האנרגיה ולהביא לצמצום פחמן דו חמצני שהוא אחד מהגזים הגורמים למשבר האקלים בעולם. כיום יש חשיבות רבה לבנייה ירוקה מפני שהתקן 5281 מכוח התקנות של בנייה בת קיימא - בנייה ירוקה, מחייבות את קבלני בנייה ושיפוצים לבנייה ירוקה לבנות כפי שהתקנות והתקנים מחייבים כאמור.
ייצור אנרגיה נעשה על ידי שריפת דלקים פוסיליים (עץ, פחם, נפט, גז) אשר גורמת לפליטת פחמן דו חמצני מזיקה.
מדינות שחברות ב OECD נבחנו ונמצא כי יש פוטנציאל לא ממומש ושצמצום זה יביא לייעול אנרגטי בבניינים ויועיל לצמצום המשבר האקלימי העולמי.פינוי בינוי, גורם להמון פסולת בניין לאור זאת שפינוי בינוי נועד בין היתר לפתור את בעיות הקרקע בישראל, ולשיפור חזות העיר ותשתיותיה למטרת התחדשות עירונית של העיר[1].
קבלן שיפוצים אשר אינו בעלת סמכות לבניית אלמנטים הוא חלק אינטגרלי וחשוב בתוך המערכת של הבנייה ירוקה, וזאת מפני שיש על קבלן השיפוצים את החובה להשתמש ככל וניתן בחומרים ירוקים כדי לגרום גם הוא להפחתת משבר האקלים העולמי ולגזים הרעילים שנוצרים משימוש בחומרים לא ירוקים.
פסולת בניין הוא מקור לזיהום ואף מהווה מפגע אסתטי וסביבתי. פסולת הבניין מחולק לשלושה מישורים, הראשון – פסולת באתרי בנייה במהלך הבניה, השנייה – שיפוצים, השלישית – הרס בניינים. כתוצאה מהפסולת אשר גורם לזיהום - נגרמים בעיות בריאותיות לתושבי האזור. פסולת הבניין גורם לפחמן דו חמצני אשר הוא אחד הגזים אשר גורמים למשבר האקלים[2]. חשיבותם של קבלני בנייה בנייה ושיפוצים לבנייה ירוקה היא רבה כאשר הם פועלים בהתאם לתקנים המחייבים מכוח התקנות, וזאת מפני שכאשר יעשה שימוש בחומרים אשר פחות מתכלים כך יהיו פחות גזים רעילים ויופחת המשבר האקלים העולמי.
משבר האקלים הטריד את העולם עוד לפני עשרות שנים, כתוצאה מכך היו לא מעט התכנסויות בעולם בין מדינות, כגון: פרוטוקול קיוטו בשנת 1997, ועידת האו"ם לשינוי האקלים 2009, ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים 2015 – הסכם פריז, וועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים 2019, ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים, כאשר במהלכן המדינות חתמו על הסכמים להפחתת פליטת פחמן דו חמצני. בהתחדשות העירונית מתחשבים בהעמדה נכונה של המבנה כפרמטר חשוב ומשמעותי להפחתת שימוש באנרגיה. בהתחדשות העירונית מתחשבים במספר קריטריונים חשובים מאוד כדי להפחית בשימוש האנרגיה בטווח הרחוק כדי להפחית את פליטת פחמן דו חמצני[3]. לאור האמור יש חשיבות בקבלני בנייה שיפוצים לבנייה ירוקה מקצועיים אשר בקיאים בתקנים המחייבים כדי לפעול לטובת האקלים כפי שהתקנות מורות.
התחדשות עירונית גורמת לפסולת רבה כתוצאה מהריסת המבנים הישנים ולאחר מכן בניית מבנים חדשים ומודרניים יותר תוך התחשבות בכל הפרמטרים הנדרשים כדי להביא לצמצום הפחמן הדו חמצני, וניצול השטח בצורה נכונה יותר לתושבים. תקן ישראל 5281 בעל שישה חלקים נועד כדי להסדיר את הבנייה בהתאם לבנייה בת קיימה, כאשר תקן זה יהיה מחייב מתחילת מרץ 2022 בהתאמה לפי התקנות אשר מחייבים לבנות בהתאם לתקן 5281 כאשר הוא גם מבוסס על שיטת צבירת ניקוד של LEED להערכת בנייה בת קיימא. תקן זה ישפיע רבות על ההתחדשות העירונית ועל כל ענף הבנייה בישראל.
בנייה ירוקה נועדה לגרום לצמצום של השפעותיהן על הסביבה, תוך שימוש בידע ובטכנולוגיה מתקדמת, ומבוסס על עקרונות תכנון אדריכליים ואקלימיים לצד פיתוח מערכות חדישות. בניה ירוקה מתחילה על ידי התחשבות בצרכי המשתמש ודאגה לרווחתו על ידי תכנון אדריכלי המתחשב בפרמטרים אלה. התכנון צריך להתחשב בתנאי הסביבה וצריכת משאבים מושכלת. בנייה ירוקה היא רב תחומית ועוסקת בהיבטים שונים של הבניה, תכנון, פיתוח. חשוב מאוד שקבלני בנייה ושיפוצים יהיו בקיאים בתקנים כדי ליישמם בצורה הנכונה ביותר וכל זאת כדי לגרום לצמצום משבר האקלים העולמי.
קבלני בנייה ושיפוצים בהליך של בניה ירוקה מתייחסים לכמה מרכיבים אשר בין היתר: חסכון בצריכת אנרגיה, חסכון במים, טיפול במי נגר, סוגיות הקשורות בבחירת אתר הפרויקט, צפיפות הבניה, פיתוח השטחים הלא בנויים של האתר, אקולוגיה, שימוש בחומרים ירוקים לבנייה, ניהול אתר הבניה ואיכות הבניין עבור דייריו - נגישות לאור טבעי, גוף אוורור החללים הפנימיים.
[1] פרופ' אהרן נמדר התחדשות עירונית – פינוי ובינוי – עיבוי בניה – תמ"א 38 (2011)
[2] טרואן, י (2005). כלים ליישום מדיניות סביבתית. הכנסת – מרכז המחקר והמידע, 3,4.
[3]המועצה הישראלית לבנייה ירוקה (2020), מהי בנייה ירוקה. המועצה הישראלית לבניה ירוקה. https://ilgbc.org/wp-content/